crispy
פרוטוקולי VPN הם מערך הכללים שהאפליקציה של ה-VPN משתמשת בו כדי ליצור חיבור מאובטח, להצפין אותו ולשמור עליו פעיל. במדריך הזה על פרוטוקולי VPN מוסברים משווים בין WireGuard, OpenVPN, IKEv2/IPsec, L2TP, PPTP ו-SSL VPN, כדי להבין מה באמת משתנה כשאפליקציית VPN מחליפה פרוטוקול.
בקיצור, לשימוש אישי ברוב המקרים WireGuard הוא ברירת המחדל הטובה ביותר, כי הוא מהיר, מאובטח, חסכוני בסוללה ובנוי על בסיס קוד קטן יותר מאופציות ותיקות. פרוטוקולים אחרים עדיין רלוונטיים במצבים מסוימים, במיוחד ברשתות ארגוניות, במכשירים ישנים ובסביבות מנוהלות.
מהו פרוטוקול VPN?
פרוטוקול VPN מגדיר איך המכשיר שלכם מדבר עם שרת ה-VPN. הוא קובע איך נבנית המנהרה, איך מחליפים מפתחות, איך מצפינים את הנתונים, איך החיבור שורד שינויי רשת ואיך התעבורה נעטפת לפני שהיא עוברת באינטרנט.
אם אתם צריכים את הבסיס, כדאי להתחיל עם מה זה VPN. בפשטות, האפליקציה שולחת את התעבורה שלכם דרך מנהרה מוצפנת לשרת VPN, ואז השרת מעביר אותה לאתרים ולאפליקציות. הפרוטוקול הוא השיטה הטכנית שמאפשרת לבנות את המנהרה הזו.
פרוטוקולים משפיעים על ארבעה דברים שמרגישים ביום יום:
- מהירות: כמה ביצועים הולכים לאיבוד ביחס לחיבור הרגיל.
- אמינות: עד כמה ה-VPN מתחבר מחדש אחרי שינה, מעבר בין Wi-Fi לרשת סלולרית או ניתוקים.
- צריכת סוללה: כמה עבודה המכשיר צריך לעשות כדי לשמור על החיבור פעיל.
- תכנון האבטחה: עד כמה הפרוטוקול מודרני, ברור לתחזוקה ופשוט יחסית לבדיקה.
אין פרוטוקול שהופך אתכם לאנונימיים בעצמו. VPN יכול להגן על התעבורה בין המכשיר לשרת ה-VPN, ולשנות את כתובת ה-IP שאתרים רואים. הוא לא עוצר תוכנות זדוניות, פישינג או מעקב של אתרים שבהם אתם כבר מחוברים.
WireGuard מול OpenVPN: מהירות מודרנית מול גמישות ותיקה
השוואת wireguard מול openvpn היא בדרך כלל מה שאנשים באמת מחפשים כשהם קוראים על פרוטוקולי VPN. שניהם משמשים למנהרות VPN מוצפנות, אבל הם מגיעים מתקופות שונות ומציעים פשרות שונות.
WireGuard
WireGuard הוא פרוטוקול VPN מודרני שנבנה כדי להיות רזה, מהיר וקל יותר לבדיקה. בסיס הקוד שלו קטן יותר מזה של מערכות VPN ותיקות, וזה עוזר לצמצם מורכבות. הוא משתמש בקריפטוגרפיה מודרנית, נמנע מהרבה אפשרויות ישנות, ונבנה כך שיתחבר מחדש במהירות כשהרשת משתנה.
זה חשוב במיוחד בטלפונים ובמחשבים ניידים. פרוטוקול שמתחבר מחדש בצורה חלקה אחרי מעבר מ-Wi-Fi לנתונים סלולריים מרגיש פחות שביר. עיצוב יעיל וקטן יותר גם יכול להיות ידידותי יותר לסוללה מאשר סטים כבדים של פרוטוקולים ישנים.
להסבר טכני נוסף, קראו את מה זה WireGuard ואיך הוא עובד.
OpenVPN
OpenVPN נמצא בשימוש נרחב כבר שנים רבות. הוא גמיש, בשל וניתן להגדרה במגוון רחב של תרחישים. אפשר להריץ אותו על תשתיות שונות ולהתאים אותו להרבה סוגי רשתות.
אבל הגמישות הזאת מגיעה עם יותר מורכבות. ל-OpenVPN יש בדרך כלל בסיס קוד גדול יותר ויותר אפשרויות הגדרה מאשר ל-WireGuard. בשימוש צרכני רגיל, הוא לרוב איטי יותר ופחות חסכוני בסוללה, במיוחד במובייל. הוא עדיין יכול להיות שימושי בסביבות ישנות או ברשתות שנבנו סביבו, אבל הוא כבר לא ברירת המחדל הפשוטה והטובה ביותר לרוב המשתמשים.
השורה התחתונה פשוטה: OpenVPN מוכח ומתאים להרבה תרחישים, בעוד WireGuard הוא בדרך כלל הבחירה המהירה, הנקייה והמודרנית יותר לשימוש יומיומי ב-VPN.
IPsec מול WireGuard ואיפה IKEv2 נכנס לתמונה
IPsec מול WireGuard הוא עוד נושא נפוץ להשוואה, אבל חשוב להפריד בין החלקים. IPsec הוא חבילת פרוטוקולים לאבטחת תעבורת IP. IKEv2, קיצור של Internet Key Exchange version 2, משמש בדרך כלל יחד עם IPsec כדי לנהל מפתחות ולשמור על החיבור.
IKEv2/IPsec היה פופולרי במכשירים ניידים כי הוא יודע להתמודד היטב עם שינויי רשת. כשטלפון עובר מ-Wi-Fi לנתונים סלולריים, IKEv2 יכול לעיתים לבסס את המנהרה מחדש בלי שהמשתמש יצטרך לעשות הרבה. הוא גם נתמך בהרבה מערכות הפעלה וכלי רשת ארגוניים.
WireGuard ניגש לאותה בעיה בעיצוב פשוט יותר. יש בו פחות חלקים נעים מאשר במימושים טיפוסיים של IPsec, מה שיכול להקל על ההבנה ועל היישום באפליקציות VPN. בשימוש בעולם האמיתי הוא לרוב מהיר יותר ונוטה להיות יעיל יותר במכשירים עם סוללה.
זה לא אומר ש-IKEv2/IPsec מיותר. הוא עדיין מופיע ברשתות מנוהלות, במערכות ארגוניות ובתצורות VPN ותיקות. אבל עבור שירות VPN לצרכנים, שמפעיל אפליקציות בטלפון, במחשב ובטלוויזיה, WireGuard הוא בדרך כלל הבסיס המעשי יותר.
L2TP ו-PPTP: פרוטוקולים ותיקים שכדאי להכיר
L2TP ו-PPTP מופיעים בהרבה מדריכי VPN ישנים, דפי נתב והגדרות של מערכות הפעלה. שווה להכיר אותם בעיקר כדי לזהות מתי לא לבחור בהם.
L2TP
L2TP הוא ראשי תיבות של Layer 2 Tunneling Protocol. בפני עצמו הוא לא מספק הצפנה חזקה. בדרך כלל משתמשים בו יחד עם IPsec, ולכן תראו אותו לא פעם כ-L2TP/IPsec.
L2TP/IPsec עדיין יכול לעבוד בסביבות ותיקות, אבל הוא לא בחירה ראשונה מודרנית. הוא יכול להיות איטי יותר בגלל עטיפה נוספת, וגם יותר נוטה להיתקל בבעיות ברשתות מסוימות לעומת אפשרויות חדשות יותר.
PPTP
PPTP הוא ראשי תיבות של Point-to-Point Tunneling Protocol. הוא מיושן מבחינת פרטיות ואבטחה. יכול להיות שקל להגדיר אותו במערכות ישנות, אבל קלות ההתקנה לא מספיקה כשעיצוב האבטחה כבר לא רלוונטי.
אם אפליקציית VPN נותנת לכם בחירה ו-PPTP מופיע ברשימה, עדיף להימנע ממנו. לשימוש אישי רגיל, WireGuard, OpenVPN או IKEv2/IPsec הם בחירות טובות יותר.
SSL VPN לשימוש ארגוני וגישה דרך דפדפן
SSL VPN עולה בעיקר בהקשרים עסקיים. השם בדרך כלל מתייחס לגישת VPN שנבנית סביב TLS, אותה משפחת אבטחה שמשמשת אתרי HTTPS. במקום ליצור מנהרה מלאה ברמת המכשיר לכל האפליקציות, SSL VPN יכול לספק גישה למשאבי חברה מסוימים דרך דפדפן או לקוח קל.
זה יכול להיות שימושי לחברות כי אפשר להגביל את הגישה לאפליקציות פנימיות, לפאנלי ניהול או לפורטלי קבצים. זה גם יכול להיות קל יותר לפריסה עבור קבלנים או גישה זמנית מאשר VPN מלא לרשת.
בשירות VPN לצרכנים, המטרה בדרך כלל אחרת. לרוב רוצים להגן על תעבורת האפליקציות דרך שרת VPN, לקבל כתובת IP ציבורית אחרת ולשלוט בזה בקלות על פני כמה מכשירים. לכן אפליקציות VPN לצרכנים נוטות להתמקד בפרוטוקולים כמו WireGuard ולא בפורטלים ארגוניים מסורתיים של SSL VPN.
יש עוד פרט קשור שכדאי לדעת: תוספי הדפדפן של Crispy VPN עובדים על TLS בפורט 443 ונראים כמו תעבורת HTTPS רגילה. זה נכון לתוספים, לא לאפליקציות המלאות למכשיר, שמשתמשות ב-WireGuard תקני.
איך פרוטוקולי VPN משתווים במהירות, אבטחה, סוללה וגודל קוד
אין פרוטוקול אחד שטוב לכל רשת אפשרית, אבל ההבדלים ברורים מספיק לשימוש רגיל. הטבלה הבאה נותנת השוואה מעשית, לא תוצאות מעבדה.
- WireGuard: בדרך כלל מהיר מאוד, עם תכנון אבטחה מודרני, בסיס קוד קטן, התנהגות טובה מבחינת סוללה וחיבור מחדש מהיר.
- OpenVPN: בשל וגמיש, אבל לרוב איטי וכבד יותר מ-WireGuard בגלל הגיל והמורכבות שלו.
- IKEv2/IPsec: מתנהג טוב בחיבור מחדש במובייל ובעל תמיכה רחבה במערכות, אבל מורכב יותר מ-WireGuard.
- L2TP/IPsec: מתאים במקרים ותיקים מסוימים, אבל איטי ופחות אטרקטיבי לשימוש אישי מודרני.
- PPTP: מיושן ולא מתאים להגנה על תעבורה רגישה.
- SSL VPN: שימושי לפורטלים ארגוניים ולגישה מוגבלת, לא בדרך כלל הפרוטוקול המרכזי לאפליקציות VPN מלאות לצרכן.
צ'ק ליסט פשוט לבחירת פרוטוקול
- התחילו עם WireGuard אם אפליקציית ה-VPN תומכת בו. זו ברירת המחדל הטובה ביותר לרוב האנשים.
- השתמשו ב-IKEv2/IPsec אם אתם בסביבה מנוהלת שדורשת אותו, או אם המכשיר שלכם מוגדר לעבוד איתו.
- השתמשו ב-OpenVPN כשצריך תאימות להגדרה ישנה שנבנתה סביבו.
- הימנעו מ-L2TP/IPsec אלא אם יש לכם סיבה ותיקה וספציפית להשתמש בו.
- אל תשתמשו ב-PPTP לפרטיות או לאבטחה.
- התייחסו ל-SSL VPN ככלי גישה עסקי, אלא אם הספק שלכם משתמש ב-TLS לגישה דרך הדפדפן.
אם אתם בודקים אם ה-VPN באמת פעיל, בדיקה של כתובת ה-IP הציבורית היא צעד ראשון פשוט. אפשר להשתמש במה ה-IP שלי לפני ואחרי ההתחברות, ולראות אם הכתובת המוצגת השתנתה.
למה Crispy VPN משתמשת ב-WireGuard בכל שרת
Crispy VPN משתמשת ב-WireGuard בכל שרת, כי זה מתאים למה שרוב האנשים צריכים מ-VPN מודרני: מהירות, תכנון אבטחה חזק, שימוש פשוט והתנהגות טובה של הסוללה. הפרוטוקול רזה מספיק כדי לשמור על תגובתיות האפליקציה, ועדיין חזק מספיק לגלישה, סטרימינג, הודעות ונסיעות.
גם לעקביות יש חשיבות. כשכל שרת של Crispy VPN תומך ב-WireGuard, לא צריך לנחש איזה מיקום כולל את הפרוטוקול המודרני או איזה הגדרה לבחור לפני ההתחברות. אפשר להתקין את האפליקציה מעמוד ההורדות, להתחבר, ולהשתמש באותו חשבון בכל הפלטפורמות הנתמכות.
Crispy VPN מציעה שרתים ב-12 מיקומים ואפליקציות ל-iPhone, iPad, Mac, Windows, Linux, Android, Apple TV, Android TV ו-Google TV, וגם תוספי דפדפן ל-Chrome, Edge ו-Firefox. באפליקציות המלאות, WireGuard הוא פרוטוקול ה-VPN שמתחת לחיבור. בטלוויזיה ההתחברות נעשית על ידי סריקת קוד QR עם הטלפון.
גם בחירת הפרוטוקול היא רק חלק אחד מהפרטיות. Crispy VPN לא שומרת יומני פעילות ומשתמשת בתכנון של שני מסלולים נפרדים, שמפריד בין מי אתם לבין מה אתם עושים. ובכל זאת, VPN לא הופך אף אחד לאנונימי לגמרי, לא עוצר פישינג בעצמו, ולא מונע מעקב של אתרים שבהם נשארתם מחוברים.
אם אתם רוצים להבין את מסלול החיבור כולו, כולל מה קורה לפני ואחרי המנהרה המוצפנת, קראו את איך VPN עובד.
